העונה של אינדיאנה פייסרס שהחלה בצורה כה גרנדיוזית, מפוארת, ונשגבה, עומדדת בפני אבדון. הרס מחלט. אם היא תפסיד את המשחק הרביעי לאטלנטה, הקבוצה תיכנס להסטוריה של הליגה כקבוצת ההתמוטטות וההתרסקות הגדולות מכוכן.  ההתפוררות של הקבוצה הזאת יהיה נושא למידה במחלקות של פסיכולוגיה של הספורט לשנים הבאות.  הכליה, ההחרבה, והאפסות שהקבוצה מציגה יהיו נושאים למחקרים פיזיולוגיים, קינזיולוגיים, ואפילו ביומכניים לשנים הבאות.

כל אחד ירצה להביע דיעה או למצוא תשובה לשאלה כיצד ייתכן שהקבוצה שרק לפני 4 חודשים היתה הדבר הקרוב ביותר לשלמות ב-NBA הפכה לסמל הניתוץ והשבירה.

אינדיאנה חייבת עכשיו לנצח משחק ששי בחוץ נגד המדורגת מס' 8 רק כדי לזכות בזכות להגיע למספר שביעי.

אבל ייתכן – אני מציין רק "ייתכן" – שבכל הכאוס והחורבן הקבוצה מצאה שביב אור.

אם תלכו לפריוויו של המשחק תראו שכשהיה כמעט 30 הפרש לרעתה פתאום כתבתי:

"אינדיאנה עוברת לסמול בול".

עם 12 דקות לסיום המשחק אידיאנה שיחקה עם הליינאפ הנמוך ביותר שלה משך כל העונה: ווטסון, היל, סטפנסון, ג'ורג', וקופלנד. היחיד שניכנס מאז ועד הסוף היה דייויד ווסט במקום פוקלנד, ועדיין היה זה הליינאפ הנמוך שלהם כל העונה.

לפתע הפייסרס עלו על גל. אני צווחתי בתגובות:

"תראו מה קורה!!!!!!!!!!!

"עוד לא ניגמר!"

"פתאום לאינדיאנה יש צ'אנס לנצח"!

הכל כתוב ואפשר לבדוק. אני רוצה את 'הקבוצה הביתית' שלי אטלנטה ללכת כמה שיותר רחוק, עתה כש'הקבוצה הביתית השנייה' שרלוט הפסידה נגד מיאמי.

אינדיאנה הלכה וקטעה בהפרש. פתאום 20 הפרש…16…14…12…ל-20 שניות ההפרש ירד ל-8, עם 2:35 דק' לסיום, אבל אטלנטה החזירה מעמד וניצחה על 10.

יכול להיות שפרנק ווגל למד משהו? האם הוא הגיע למסקנה שרוי היברט הוא ONE BIG WASTE?

כדי לדייק, היה זה כשהתוצאה היתה 77-50 שווגל ראה מספיק והחליט שעליו לעשות מעשה דראסטי, או שזה המשחק הלפני אחרון בקריירה שלו כמאמן ראשי (זה עדיין יכול לקרות!): הוא החליט להכניס את כריס קופלנד 'להרחיב' ו-TO SPREAD את משחק הפייסרס, שהמשחק הרחב וה-SPREAD של ההאוקס קבר בסל אחרי סל.

אמנם קופלנד קלע רק 6 נקודות, אך מהרגע שהוא ניכנס כל שחקן פייסרי התחיל פתאום לשחק את הכדורסל הטוב ביותר שלו עד עתה בסידרה.

פתאום משהו קרה. הרבה קרה. פתאום ניפתחו פתחים. לפתע ההגנה כאילו קיבלה בנזין באוקטן הרבה יותר גבוה. פתאום באו טרנזישיון גיימס. פתאום ראית הנעת כדור. המשחק השתנה מהקצה אל הקצה עם קופלנד בפנים והיברט ודייויס בחוץ. הקהל ששרק בוז ללןא הפסד לפתע התעורר כי ראה תקווה חדשה. פתאום ראית קבוצה עם אנרגיה, ולא אינדיאנה סורכת ולא יודעת את ימינה משמאלה.

"ווגל ", הוא נישאל אחרי המשחק, "האם מצאת תשובה?

-"במצב כזה אתה מנסה כל דבר אפשרי. עדיין לא החלטתי אם לפתוח ככה את המשחק הששי!"

ברבע הרביעי דייויד ווסט חזר ושיחק 5. קופלנד שיחק באגף. האחרים היו כל הזמן שלושה מהארבעה פול ג'ורג', סי.ג'יי ווטסון, ג'ורג' היל, ולאנס סטפנסון.

לא יאומן שווגל לא השתמש בקופלנד אפילו פעם אחת עד אמש בסידרה, והוא היה זה שסידר לו את המשחק למרות רק 6 הנקודות שקלע. הוא היה הפלאג שהצית את הבוכנה.

זה מה שקופלנד אמר במסיבת העתונאים אחרי המשחק:

"I told him, 'Trust me,' and he did," Copeland said of Vogel. "He let me rock. I told you I'm going to make, I'm going to hit. It wasn't necessarily just for Vogel. I was screaming it on the sideline, 'I told you I got this! Just stay with me!' If I miss the first 10, I'm going to make the next 10. I believe that. I'm just glad he gave me an opportunity, even though I didn't look good when I first got out there. I'm glad he gave me an opportunity to just shoot through it."

כל מה שיש לי לומר על זה הוא שנכון, קופלנד עשה הבדל גדול, אבל אינדיאנה עדיין הפסידו את המשחק.

המשחק הששי יהיה מעניין ביותר. האם ווגל עומד לוותר כליל על רוי היברט?

עוד יום נדע!